מנהג הכפרות
מנהג הכפרות – בערב יום הכיפורים נוהגים לעשות כפרות. אם בלתי אפשרי לעשות זאת בערב יום הכיפורים, יכולים לעשות זאת בימים שלפני כן, החל מראש השנה. לגבר נוהגים לקחת תרנגול, ולאישה –תרנגולת. יש האומרים, שכדאי לקחת תרנגולים לבנים, הרומזים על הלבנת החטאים כמו שמובא בנביא: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א), אך אין זה מעכב.
המנהג הינו קדמון, ומקורו זיכרון לשעיר לעזאזל, שהכהן הגדול התוודה עליו את כל עוונותיהם של בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גזרה.
חלק מגדולי חכמי ישראל, כמו הרמב"ן ,הרשב"א, הבית יוסף וכו', שהתנגדו למנהג הכפרות, וכתבו שיש למנוע את המנהג, אך גדולים אחרים, ביניהם הרמ"ה והאר"י הקדוש כן קיימו את המנהג.
רבים מישראל החוששים לצער בעלי חיים, שיכול להיגרם תוך כדי העומס בכפרות, והרבה מכשולים בדרך, ובמקום להשתמש בבעל חיים, ממירים זאת לכסף. כלומר, מעריכים כמה היה עולה לנו תרנגול לכפרות, ובשווי הכספי עושים את הכפרות.
כיצד עושים כפרות?יש להחזיק את התרנגול או את כסף ה'כפרות' ביד ימין ולומר:
בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו | מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:
במילים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי" מסובבים את התרנגול או הכסף מעל הראש שלוש פעמים.
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה], וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:
אומרים את כל התפילה שלוש פעמים.
המנהג הינו קדמון, ומקורו זיכרון לשעיר לעזאזל, שהכהן הגדול התוודה עליו את כל עוונותיהם של בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גזרה.
חלק מגדולי חכמי ישראל, כמו הרמב"ן ,הרשב"א, הבית יוסף וכו', שהתנגדו למנהג הכפרות, וכתבו שיש למנוע את המנהג, אך גדולים אחרים, ביניהם הרמ"ה והאר"י הקדוש כן קיימו את המנהג.
רבים מישראל החוששים לצער בעלי חיים, שיכול להיגרם תוך כדי העומס בכפרות, והרבה מכשולים בדרך, ובמקום להשתמש בבעל חיים, ממירים זאת לכסף. כלומר, מעריכים כמה היה עולה לנו תרנגול לכפרות, ובשווי הכספי עושים את הכפרות.
כיצד עושים כפרות?יש להחזיק את התרנגול או את כסף ה'כפרות' ביד ימין ולומר:
בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו | מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:
במילים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי" מסובבים את התרנגול או הכסף מעל הראש שלוש פעמים.
זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה], וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:
אומרים את כל התפילה שלוש פעמים.
