ההלכות המלאות של חודש תשרי

הלכות חודש תשרי

ימי הסליחות

יש הנוהגים לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים , החל מראש חודש אלול עד יום הכיפורים ויש הנוהגים לומר סליחות החל מיום ראשון שלפני ר"ה, ואם חל ר"ה ביום שני או שלישי מתחילים מיום ראשון שבוע שלפניו .
נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלולכדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה שנא' "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" .
ערב ר"ה
בתפילת שחרית אין אומרים תחנון . אולם בסליחות אומרים וידוי ונפילת אפים.
נוהגים לעשות התרת נדרים , ויש הנוהגים לעשות כן גם בערב יום הכיפורים.
יש נוהגים לילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים , ולא יהיה עיקר בקשתו מן המתים , אלא יבקש שה' ירחם עליו בזכות הצדיקים השוכנים פה .
נוהגים לטבול במקווה , ולכתחילה יטבול לאחר חצות היום, ולפחות לאחר שעה חמישית .
יכין פרי חדש לצורך ברכת שהחיינו בליל ב' של ר"ה .
יכין נרות גם לצורך ההדלקה מחר ליל ב' דר"ה.
בברכת הנרות טוב שהבעל יזכירה נוסח הברכה שתברך ... להדליק נר של יום טוב . יש נשים שנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות ויש שאינן נוהגות .
תפילת מנחה של יום חול , ולאחריה נוהגים לומר הפיוט "אחות קטנה – תכלה שנה וקללותיה , תחל שנה וברכותיה".

ליל א' דראש השנה

לאחר התפילה מאחלים איש לרעהו "לשנה טובה תכתב ותחתם" וכו'
אישה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות , לא תענה אמן על ברכת שהחיינו של המקדש .
נוהגים לטבול פרוסת המוציא (גם) בדבש .
לאחר נטילת ידיים וברכת המוציא נוהגים לאכול מיני פירות וירקות לסימן טוב ,
תמר : יברך בורא פרי העץ על התמר ויכווין לפטור שאר פירות העץ , לאחר הטעימה אומר יה"ר שייתמו שונאינו .
רימון : אומר: יה"ר שירבו זכויותינו כרימון .
תפוח : יטבול תפוח בדבש ויאמר : יה"ר שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
רוביא : מברך בורא פרי האדמה ויכווין לפטור את פירות האדמה , ולאחר הטעימה אומר : יה"ר שירבו זכויותינו (ותלבבנו).
כרתי : יה"ר שיכרתו שונאינו.
סילקא : יה"ר שיסתלקו שונאינו.
קרא : יה"ר שיקרע רוע גזר דינינו , ויקראו לפניך זכויותינו .
דגים : יה"ר שנפרה ונרבה כדגים .
ראש : אוכלים ראש כבש , ואם אין לו אוכל ראש בקר או עוף או דג ואומר : יה"ר שנהיה לראש ולא לזנב .
יש נוהגים שאין אוכלים דברים חמוצים ומרים, וכן אין אוכלים אגוזים בר"ה .
יש נוהגים שאין אוכלים ענבים (שחורים) בר"ה .
בברכת המזון יזכור לומר יעלה ויבא , והרחמן הוא יחדש עלינו שנה טובה .
תקיעת שופר
התוקע צריך לכוון להוציא את ציבור השומעים ידי חובתם, וכן קהל השומעים יכוונו לצאת ידי חובה.
אסור לדבר מתחילת ברכות התקיעה עד אחר סיום התקיעות שבסוף התפילה.
קידוש של יום ר"ה "וידבר משה" וגו' ויש המוסיפים "תקעו בחודש" וגו' וברכת בורא פרי הגפן.
תשליך: אחר מנחה הולכים לים, נהר, באר, בור מים, מקור מים, לאמירת סדר התשליך.
טוב להדר ללכת למקור מים שיש בו דגים. נהוג לנער שולי הבגדים אחר אמירת התשליך.
נוהגים לא לישון ביום ר"ה. ואם עייף ומוכרח לישון מותר לישון אחר חצות היום.
אסור להכין ביום הראשון של ר"ה שום דבר לצורך הלילה, ואסור להדיח כלים לצורך הלילה , ואפילו בבין השמשות עד צאת הכוכבים.

ליל ב' דראש השנה
יש להקפיד להדליק את הנרות בזמן שוודאי לילה , שאסור להדליק קודם צאת הכוכבים .
נשים הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת נרות של יום טוב יברכו ברכת שהחיינו , ובשעת הדלקת נרות ילבשו בגד חדש , ובאין לה בגד חדש תניח לפניה פרי חדש על השולחן ותדליק . אמנם גם באין לה בגד חדש או פרי חדש תברך שהחיינו .
את הגפרור או הנר שבו מדליקה את הנרות תדליק רק מאש שכבר דולקת מאתמול ואחר כך תניח את הגפרור הבוער בזהירות ובמתינות כדי שיכבה מאיליו .
קודם הקידוש יניח פרי חדש על השולחן לברכת שהחיינו אמנם גם באין לו פרי חדש יברך ברכת שהחיינו .
נשים שבירכו שהחיינו בשעת הדלקת נרות לא תענינה אמן אחר ברכת שהחיינו שמברך המקדש .
אחרי הקידוש יש לאכול את הפרי החדש שעליו בירכו שהחיינו בשעת הקידוש . ויש הנוהגים גם היום לאכול פירות וירקות סימני ליל א' דראש השנה .
מוצאי ראש השנה
הבדלה במוצאי ר"ה , ברכת בורא פרי הגפן וברכת המבדיל. אין מברכיםלא על בשמים ולא על האש במוצאי יו"ט .
עשרת ימי תשובה
עשרת ימי תשובה שמם מורה עליהם , שהם מיוחדים לתשובה . וכל אדם מחויב לשוב אז בתשובה שלמה לפני השי"ת קודם בא היום הגדול והנורא יום הכיפורים . שנאמר "לפני ה' תטהרו" ונאמר "דרשו ה' בהימצאו" ואמרו רבותינו ז"ל אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ , לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים .
בתפילת י"ח בברכת אבות מוסיף זכרינו לחיים שכח לומר זכרינו ונזכר לפני שהזכיר את השם בחתימת הברכה חוזר לזכרינו וממשיך מלך עוזר , נזכר כשהזכיר השם חותם מגן אברהם ואסור לחזור.
בברכת גבורות מוסיף מי כמוך. שכח לומר מי כמוך ונזכר לפני שהזכיר השם,בחתימת הברכה, חוזר למי כמוך וממשיך ונאמן, נזכר שהזכיר השם חותם : מחיה מתים ואסור לחזור.
חותמים המלך הקדוש במקום הא-ל הקדוש , שכח ואמר הא-ל הקדוש ונזכר תוך כדי דיבור(היינו פחות משהיית זמן אמירת שלוש תיבות מאמירת הא-ל הקדוש) אומר מיד :המלך הקדוש.
נזכר אחר כדי דיבור או אחרי שאמר תיבה אחת מהברכה שלאחריה אפי' תוךכדי דיבור, חוזר לתחילת תפילת י"ח .
ספק חתם המלך הקדוש חוזר לתחילת תפילת י"ח.
חותמים המלך המשפט במקום מלך אוהב צדקה ומשפט. שכח לומר ונזכר תוך כדי דבור קודם שהתחיל למלשינים אומר מיד המלך המשפט. נזכר לאחר כדי דיבור או שהתחיל ולמלשינים אינו חוזר.
בהודאה מוסיף וכתוב.
בשים שלום מוסיף בספר .
שכח "וכתוב" ו"בספר" נזכר לפני שהזכיר השם בחתימת הברכה, חוזר ל"וכתוב" או "בספר" . נזכר כשהזכיר השם מסיים הברכה ואינו חוזר

ג.בכל הקדישים בעשי"ת אומרים לעילא (ו)לעילא מכל ברכתא. עושה השלוםבמרומיו.

תענית צום גדליה ג' תשרי

קבעו חז"ל לצום ביום זה על הריגת גדליה בן אחיקם שמינוהו לאחר חורבן בית המקדש הראשון לראש לכל הפליטה שנשארה, ונכבה גחלת ישראל הנשארה ,כי ע"י שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם אלפים.
מעלות השחר (5:08 – שעון קיץ לאופק ב"ב ת"א) לא ירחץ פיו כלל במקום צער יש להתיר פיו במים, באופן שיזהר ביותר לכוף ראשו ופיו למטה כדי שהמים לא יבואו לגרונו.
הרוצה לאכול או לשתות בקומו משנתו לפני עלות השחר, צריך להתנות שאינו מקבל עליו תענית עד עלות השחר.
שכחשהוא תענית צבור ונזכר כשאוכל יפסיק מיד וישלים שאר היום בתענית.אכל כזית יאמר בעננו "ביום צום התענית הזה" ולא צום תעניתנו.
מנהג כפרות
מנהג לפני יום כיפור לעשות כפרה לכל נפש אנשים נשים וטף.
נוהגים לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה (ויכולים כמה אנשים לעשות בבת אחת כפרה על תרנגול אחד כשאין ידם משגת.)
מעוברת לוקחת ב' עופות תרנגול ותרנגולת, ולפי האר"י ז"ל לוקחת שלושה עופות , שתי תרנגולות לעצמה שמא העובר נקבה, ותרנגול אחד שמא העובר זכר.
אינו יכול לעשות כפרות על עוףיקח דג חי לכפרה, אינו יכול לעשות על דג יקח מעות ויאמר זה הכסף ילך לצדקה וכו'.
יש הנוהגים לכתחילה לעשות כפרות על כסף ואומרים זה הכסף ילך לצדקה וכו'.
שבת וילך " שבת שובה"
שבת זו נקראת שבת שובה ע"ש הפטרת השבוע המתחילה "שובה ישראל.."
א .בתפילת ערבית בברכת מעין שבע יאמר ,במגן אבות המלך הקדוש שאין כמוהו.

ב. במוצאי שבת יש הנוהגים שאין אומרים ויהי נועם ,ואתה קדוש.

ערב יום הכיפורים טי תשרי

א.ראוי להרבות בצדקה .

ב. בתפילת שחרית אין אומרים מזמור לתודה. אין אומרים תחנון. ואין אומרים אבינו מלכינו. וכן אין אומרים למנצח יענך . ובעדות המזרח נוהגים לומר מזמור לתודה ואבינו מלכינו.

ג. לא עשה התרת נדרים בערב ר"ה, יעשה בערב יום הכיפורים. ויש נוהגים לעשות התרת נדרים הן בערב ר"ה והן בערב יוה"כ.

ד. מנהג קדמונים לטהר עצמו ,ולטבול במקווה שיהיה טהור.

ה. מתפללים מנחה בעוד היום גדול לפני סעודה מפסקת, ומתוודים בסיום תפילת י"ח , ווידוי "על חטא" כמו ביום כיפור.

ו.בעת הווידוי(בערב יום כיפור,וביום כיפור) ישחה מעט, ויאמרו מעומד, ולא יסמוך על עמוד או כותל באופן שיוכל ליפול אם יינטל הדבר ההוא.

ז. באמירת "אשמנו" ובאמירת "על חטא" יכה כל פעם באגרוף על הלב, כלומר אתה הלב גרמת שאחטא.

ח. סעודה המפסקת צריך להפסיק אכילתו ושתייתו מבעוד יום, שמצווה מהתורה להוסיף מחול על הקודש.

ט. הרוצה לשתות או לאכול אחר ברכת המזון קודם שנכנס הצום נכון שיתנה לפני ברכת המזון שעדיין אינו מקבל עליו התענית.

י. אחרי האכילה יש לרחוץ פיו ולנקות חורי שיניו לפני התענית שלא יישארו שום פרורי אכילה.

יא. פורסים מפות על השולחנות לכבוד יום הכיפורים ,כמו בשבת.

יב. יש הנוהגים שכל איש נשוי (אף שיש לו אב ואם) מדליק עבורו נר הדולק כל יום הכיפורים, וקוראים אותו נר חיים.

יג. מנהג הוא למי שאין לו הורים להדליק נר לעילוי נשמת אביו או אמו וקוראים אותו נר נשמה.

יד. האישה בהדלקת נרות מקבלת עליה קדושת יום הכיפורים ומיד שתדליק אסורה במלאכה , באכילה, שתייה ,רחיצה ,סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. ולכן תחלוץ נעליה לפני ההדלקה.

טו. מברכת על הנרות "להדליק נר של יום הכיפורים", ויש הנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות.

טז.יש הנוהגים לברך הבנים והבנות לפני הליכתו לבית הכנסת (ומעתירין בברכה זו שיחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון ביראת השי"ת כל הימים.

יז. יש הנוהגים ללבוש קיטל (בגד לבן) לתפילות יום הכיפורים , ויש הנוהגים ללבוש כל בגדיהם לבנים .

יח. מתעטפים בטלית גם בליל יום הכיפורים. ויזהר לברך על הטלית לפני שקיעת החמה.

יט. כל אדם יתן אל ליבו לפייס לכל מי שפשע כנגדו וציערו אפילו בדיבור בעלמא.

יום הכיפורים

אסור לרחוץ בין בחמים בין בצונן ואפי' להושיט אצבעו במים אסור.
נתלכלך בטיט ובצואה מותר לרחוץ מקום הלכלוך.
כל אלו שהתחייבו בנטילת ידיים נוטלים עד סוף קשרי האצבעות, מלבד חולה הצריך לאכול או כהן העולה לדוכן ,שנוטלים עד הפרק כשאר ימות השנה.
אסור לנעול נעל של עור ואפי' שרק מחופה מלמעלה בעור אסור.
תפילת נעילה
בתפילת נעילה חתימת גזר הדין שנכתב בראש השנה על בני האדם לטובה או לרעה ח"ו. עליו ועל נפשות בניו ובנותיו. לכן ישכיל ויבין רוממותה של שעה זו, כי שעה זו עת רצון גדול לישראל, ויתאמץ בכוונת תפילת נעילה,וישים אל ליבו לשוב אל ה' בתשובה שלימה, כי תכלית כל העשרת ימי תשובההוא יום הכיפורים ותכלית יום הכיפורים הוא תפילת נעילה, שהכל הולך אחר החיתום, ואם לא עכשיו אימתי.
בתפילת י"ח בזכרנו אומר וחתמנו במקום וכתבנו. בהודאה אומר וחתום במקום וכתוב . בספר חיים אומר נזכר ונחתם במקום נזכר ונכתב.
במוצאי יום הכיפורים בתפילת עמידה של ערבית יזהר שלא יטעה לומר המלך הקדוש, המלך המשפט, זכרנו, מי כמוך, וכתוב, בספר.
הבדלה במוצאי יום הכפוריםיין: בורא פרי הגפן. נר: בורא מאורי האש. הבדלה: ברכת המבדיל.
הנר שמברכים עליו במוצאי יום הכיפורים צריך להיות נר ששבת. היינו נר שהדליקו מערב יום הכיפורים ודלק כל יום הכיפוריםושבת מאיסור(להורות שיום זה היה קדוש משאר ימים טובים, ונאסר להבעיר בו אש,ועתה הותר.) או נר אחר שהודלק מנר ששבת ומחברים לזה עוד נר כדי לברך על האור "בורא מאורי האש".
אין לו נר שבת או נר שהודלק מנר ששבת, לא יברך "בורא מאורי האש"
בהבדלה במוצאי יוה"כ אין מברכים על הבשמים.

בין יום הכיפורים לסוכות

ימים אלו שבין יוה"כ לסוכות אין אומרים בהם תחנון.
ישתדל לקנות ד' מינים :לולב, שלושה הדסים, שתי ערבות, אתרוג, שיהיו מהודרים על הצד הטוב ביותר. ולהיזהר מן הגזול ,שפסול.
יש להקפיד לבנות סוכה תחת כיפת השמים ולא תחת גזוזטרה או מרפסת או אילן.
צריך שהסכך יהיה תלוש מהקרקע שאם אין עושה כן, פסולה ולהיזהר מסכך הגזול.
יש להניח הסכך לאחר שהעמיד את הדפנות.
יום שישי ערב שבת
האזינו
יש להיזהר שלא לבנות את הסוכה לאחר זמן מנחה קטנה, מחמת איסור מלאכה בערב שבת.
ערב חג הסוכות
לא יאכל פת בערב חג הסוכות לכתחילה מחצות היום ואילך, ובדיעבד משעה עשירית. כדי שיאכל בלילה בסוכה
לתאבון.
אין לעשות מלאכה בערב חג הסוכות מזמן מנחה קטנה- ובעל נפש יחמיר מזמן מנחה גדולה מלבד מה שצריך
לכבוד יום טוב.
לכתחילה יניחו נרות להדלקה בסוכה, אך אם יש חשש שריפהח"ו בסוכהאו שתכבם הרוחיניחם להדלקה
בבית במקום שיאירו משם לתוך הסוכה. כשהסוכה רחוקה מהבית יניחם בחדר שמכינים שם את צרכי הסעודה.
ברכת הנרות ,"להדליק נר של יום טוב" ונשים הנוהגות לברך שהחיינו ביום טוב בשעת הדלקת הנרות תברכנה
גם ברכת שהחיינו.
סדר הקידוש : ברכת "בורא פרי הגפן", ברכת "אשר בחר".. ברכת "לישב בסוכה". "שהחיינו".
אישה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות לא תענה אמן על ברכת שהחיינו בקידוש.
מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג סוכות בסוכה, ולכתחילה יאכל פת יותר מכביצה,
ובדיעבד כזית ולכתחילה יאכל תוך כדי אכילת פרס (2 דקו או 4 דקות)
בישיבתו בסוכה יכוון לצאת ידי חובת המצווה ,וראוי שיכוון בישיבתה, שצוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר
ליציאת מצרים, וגם זכר לענני כבוד שהקיפו אז עלינו להגן מן השרב ומן השמש.
יכוון באכילה זו לקים מצוות עשה מן התורה.
בברכת המזון ביום טוב יזכיר"יעלה ויבוא...ביום חג הסוכות הזה" "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב",
"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד..."
בקידוש ביום חג הסוכות מוסיף ומברך ליישב בסוכה.
במוצאי יום טוב מבדילים בסוכהככול מוצאי יום טוב . ברכת הגפן וברכת הבדלה, ואין מברכים על הבשמים ועל הנר.
דיני ישיבת סוכה
כיצד מצוות ישיבה בסוכה? אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה את ביתו ארעי וסוכתו קבע,
אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שנת עראי.
אסור לעשות שוםתשמיש בזוי בסוכה (וכן לא ישטוף וידיח כליו שם.)
בשאר ימי החג חוץ מלילה ראשון, אינו חייב לאכול בסוכה, אלא אם רצה לאכול פת יותר מכביצה, צריך לאכול בסוכה ויברך "ליישב בסוכה"
פרות וירקות אפילו קבע סעודתו עליהם , פטור מהסוכה , בשר ודגים שקובע עליהם סעודתו, נכון להחמיר שלא לאוכלם חוץ לסוכה.
האוכל עוגות יותר משיעור כביצה, חייב לאכול בסוכה, והמנהג לברך "ליישב בסוכה" ויראה שלא לצאת מיד אחר אכילתו רק לשבת שם זמן מה , ויכווין בשעת ברכתו לישב בסוכה על האכילה והישיבה שאחר כך .
האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן , כגון אטריות חייב בסוכה ויברך לישב בסוכה ואם אינו קובע סעודה עליו , כל שאוכל יותר מכביצה חייב בסוכה אבל לא יברך לישב בסוכה פחות מכך פטור מהסוכה .
מים, קפה, תה, מיץ אינם צריכים סוכה והמחמיר על עצמו ואינו אוכל פירות ואפילו מים אינו שותה חוץ לסוכה הרי זה משובח ותבא עליו ברכה .
נטילת לולב
מצווה ליטול בכל יום ד' מינים, ולברך עליהם. נשים אינן מחויבות בזה אלא שיש נוהגים שאף הן נוטלות ומברכות.
כיצד נטילת לולב: נוטל את הלולב עם ההדסים והערבות האגודים בו ושדרת הלולב כנגד פניו בימינו, ואת האתרוג בשמאלו , כשעוקצו למעלה ופטמתו למטה , שלא כדרך גדילתו ומברך מעומד על נטילת לולב . וביום הראשון מברך גם שהחיינו . ולאחר שבירך הופך האתרוג שפטמתו תהיה כלפי מעלה ומקרבו אל הלולב , ומנענע לארבע רוחות מעלה ומטה .
יש הנוהגים שנוטלים את איגוד הלולב בימינו ללא האתרוג ומברך . ולאחר שבירך הברכות (בעוד הלולב בידו) נוטל האתרוג בידו השמאלית , וייתן אל ליבו שלא יהיה האתרוג הפוך , אלא עוקצו יהיה למטה.
בחול המועד מתפללים שחרית כמו בכל יום ומזכירים יעלה ויבא בתפילת י"ח , ואחר חזרת הש"ץ נוטלים ד' מינים ומברכים עליהם ואח"כ מברכים וגומרים את ההלל ומנענעים בהלל , ומוציאים ס"ת ואומרים הושענות ומקיפים התיבה והס"ת פעם אחת בכל יום וקוראים בתורה ארבע קרואים ומתפללים מוסף .
שבת קודש חוה"מ סוכות
ארבעת המינים מוקצים בשבת.
במוצאי שבת מבדילים כבכל שבת , בסוכה .
הושענה רבה
יש נוהגים להיות נעורים כל ליל "הושענה רבה" ללמוד תורה , לפי שבחג נידונים על המים , שכל חיי האדם תלויים במים , והיום הוא היום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום .
מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה ערבה מיוחדת מלבד הערבה שבלולב והמנהג לקחת חמשה בדי ערבות ואוגדים אותם בעלי לולב .
אין לוקחים אותה עם הלולב ביחד אלא לאחר גמר ההושענות מנענעים עמה וחובטים אותה בקרקע חמש פעמים .
לאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע משום ביזוי מצווה.
לפנות ערב נפרדים מהסוכה , ומתפללים שנזכה לישב בסוכת עורו של לוויתן .
יש נוהגים להדליק נר ערב שמיני עצרת ושמחת תורה לעילוי הנשמות שיזכיר מחר בשעת הזכרת הנשמות
שמיני עצרת ושמחת תורה
ברכת הנרות "להדליק נר של יום טוב" ונשים הנוהגות לברך שהחיינו ביום טוב בשעת הדלקת הנרות תברכנה גם שהחיינו .
אם טעה ואמר בתפילת י"ח את יום חג הסוכות הזה בין בליל שמחת תורה בין ביומו לא יצא .
סדר הקידוש : ברכת בורא פרי הגפן ברכת אשר בחר בנו מכל עם וכו' ושהחיינו ויזכור לא לברך לישב בסוכה .
שחרית שמחת תורה מתפללים תפילה של יו"ט , וגומרים את ההלל בברכה .
עניין גדול ביום זה לשמוח שמחה גדולה ואמתית בשמחת התורה.
הבדלה כבכל מוצאי יו"ט ברכת הגפן וברכת הבדלה ואין מברכים על הבשמים והנר.