חג השבועות, חג הביכורים, או חג הקציר?

מסע קצר לשמות החג מקורותיו ומנהגיו

חג השבועות הוא חג מתן תורה.

בשונה מכל חגי ומועדי ישראל, לחג השבועות לא נקבע תאריך בתורה, ובעיקרון הוא היה יכול לחול לא רק בים השישי לחודש סיוון, אלא גם ביום החמישי או השביעי.

התורה מצווה אותנו לעשות את חג השבועות כתום ימי ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות. יום אחרי שסיימנו לספור 49 יום, בליל היום ה-50 לספירה, אנו מציינים את חג השבועות.

ביום זה ניתנה התורה הקדושה לעם ישראל, 50 יום אחרי שיצאו ממצרים, ונגאלו מעבדות לחירות. ביום זה ירד כבוד ה' על הר סיני, בקולות וברקים, וקול שופר הולך ומתחזק.

בני ישראל שמעו וראו את קולו של הקדוש ברוך הוא מתוך האש, כשהוא אומר להם את הדיבר הראשון והשני. "אנוכי ה' אלוקיך", ו"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני".

כששמעו את קול ה', פרחה נשמתם מרוב בהלה, והקב"ה החיה אותם בטל של תחיית המתים. את יתר הדיברות, שמונה במספר, שמעו בני ישראל מפיו של משה רבנו, אשר שמע אותן מהקדוש ברוך הוא והשמיען לבני ישראל.

שמות שונים נקבעו לחג השבועות. הוא מכונה שבועות מהטעם שהזכרנו, שהוא חל אחרי שסופרים שבעה שבועות. הוא מכונה חג מתן תורה כי בו נתן ה' את התורה לעם ישראל. חד זה מכונה גם חג הביכורים כי הוא פותח את עונת הביכורים בה הביאו בני ישראל מראשית ביכורי אדמתם אל הכהן בבית המקדש.

חג השבועות מכונה גם חג הקציר משום שהוא חל בעונה בשנה בה קוצרים את החיטה, וכן מכונה גם חג העצרת, יום הקהל ויום החמישים.

בשונה מכל חגי ישראל, לחג השבועות אין מצווה מיוחדת משלו שאנו נוהגים בה. בסוכות אנו יושבים בסוכה ונוטלים לולב, בפסח אוכלים מצות ונמנעים מאכילת חמץ, בפורים מביאים משלוח מנות ובחנוכה מדליקים נרות.

חג השבועות לעומת זאת הוא יום בו אנו חוגגים את מתן התורה לעם ישראל. כמו שאמר האמורא רבי יוסף מחכמי התלמוד "אם לא היום הזה, כמה יוסף יש בשוק", לאמור, אם לא התורה שניתנה לנו ביום זה, מה ההבדל ביני ובין כל אחד אחר? מה ההבדל בין עם ישראל לבין כל עם אחר? התורה היא המבדילה ביננו ובין העמים האחרים, היא זו שמייחדת אותנו ומנשאת אותנו מעליהם.

"נגיל ונשיש בזאת התורה, כי היא לנו עוז ואורה"

מאת אתר אחינו