אתר רב בית הספר רמות

ביחד נהפוך את חגי תשרי לחגיגיים במיחד

בנוסף הוקם אתר מיוחד כדי להכיר את ירושלים וסיפוריה ולספוג את הערכים המדהימים שלה

לחצו עליי להכנס לאתר היפה על ירושלים לחצו כאן כדי לראות איך מסדרים את הלולב

הטיפול בארבעת המינים קודם החג
את ההדסים הארוזים בניילון וכן את הערבות הארוזות, כדי לשמור על טריותם ורעננותם לחג, יש לאחסן עד ערב החג במקרר (לא במקפיא !! וגם לא צמוד לקיר האחורי של המקרר ) הכי טוב בדלת המקרר. בערב החג יש להוציא אותם מאריזותיהם בעדינות, ולחבר אותם ללולב, כך:את הלולב ההדסים והערבות מאגדים יחד, בעזרת עלה לולב שמפרידים מקצה הלולב, עלה זה פורמים ל 3 חוטים צרים, ומבצעים קשירות ב3 גבהים של הלולב כדי שיהיו מחוברים יחד.
סדר נטילת לולב
עדיף לברך על הלולב בסוכה בבית או בבית הכנסת. אם לא מתאפשר לברך על הלולב בסוכה בבית הכנסת ניתן לברך בסוכה בבית לפני שהולכים לתפילה.

ייקח את הלולב, ההדסים והערבות בידו הימנית כאשר שדרת הלולב תפנה אליו, והם מצביעים למעלה "כדרך גידולם". את האתרוג ייקח בידו השמאלית ויחזיקו הפוך, כלומר העוקץ (מיקום חיבורו לעץ) מופנה כלפי מעלה. הסיבה לכך היא משום הכלל "כל המצוות מברך עליהן, ועובר לעשייתן", אם יחזיק את האתרוג "כדרך גידולו" הרי שכבר עשה את המצווה ועדין לא בירך. לכן קודם מחזיק את האתרוג , כאשר העוקץ למעלה (הפוך מדרך גידולו, כדי שלא ייצא ידי חובה)

אומרים את הברכה:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו
על נטילת לולב"
ביום הראשון יש להוסיף:
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה"

לאחר הברכה הופכים את האתרוג ומחזיקים אותו כדרך גידולו כך שהעוקץ פונה כלפי מטה. לאחר מכן מקרבים את הלולב והאתרוג יחד ומנענעים אותם לכל הכיוונים, קדימה, אחורה ימינה, שמאלה, למעלה ולמטה.

חשוב מאוד בשעת הנענועים, לדאוג שכל המינים יהיו צמודים יחד.

הלכות ארבעת המינים
בספר ויקרא פרק כ"ג פסוק מ' נאמר: "ולקחתם לכם... פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות וערבי נחל - ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים".
מפסוק זה אנו למדים שבחג סוכות יש ליטול את ארבעת המינים.

פרי עץ הדר זהו האתרוג, כפת תמרים זהו הלולב, ענף עץ עבות הוא ההדס וערבי נחל זוהי הערבה. חז"ל למדו מפסוק זה שיש ליטול את ארבעת המינים בכל מקום רק ביומו הראשון של חג הסוכות ואילו בבית המקדש בכל שבעת ימי החג. לאחר חורבן בית המקדש התקינו חכמים שיש ליטול את ארבעת המינים גם מחוץ לבית המקדש בכל שבעת ימי החג, זכר למקדש.

על מנת לקיים את המצווה, על ארבעת המינים להיות כשרים ולעמוד במספר תנאים.

בגלל ריבוי ההלכות והמנהגים כתב הקיצור שולחן ערוך: "כבר נהגו ישראל שמי שהוא קונה אתרוג ולולב והוא אינו מבין, מראה אותן למורה הוראה אם הם כשרים או לא, כי יש הרבה חילוקי דינים."

ארבעת המינים שחולקו בבית הספר נבדקו על ידי מורה הוראה מומחה , שאישר את כשרותם לברכה.

תמונה מוטבעת 1

מה הגודל המינימלי לסוכה?
סוכה צריכה להיות יותר 7 טפחים על 7 טפחים (56 ס"מ על 56 ס"מ מרובע)
על פי דעת החזון איש 70 ס"מ על 70 ס"מ. מתחת ל-7 על 7 טפחים הסוכה לא כשרה
ולא נחשבת כסוכה.
סוכה שרוחבה פחות מ-56 ס"מ ואורכה יותר אפילו 2 מטר, לא כשרה.
צריך שגם הרוחב וגם האורך יהיו לפחות 56 ס"מ.
(רוב הסיכויים שהסוכה שלכם יותר מהגודל הנ"ל מדובר בערך בחצי מטר על חצי מטר
ש-2 אנשים בקושי מסוגלים להיכנס אליה.)

מה צריך להיות גובה הסוכה?
הגובה המינימלי הוא 80 ס"מ ולדעת החזון איש מטר.
הגובה המקסמילי הוא 20 אמה (9.6 מטר).
הגובה של הסוכה צריך להיות לפחות 80 ס"מ (עדיף להחמיר לפחות מטר),
ופחות מ-9.6 מטר (בערך גובה של בניין עם 2 קומות).

איפה לבנות את הסוכה?
לא מתחת ענפי עצים או גגות. אחרת היא פסולה.
ולא לשים ליד פחי אשפה או במקום מסריח או במקום שיכול לגרום לצער למי
שיושב בסוכה.

כמה דפנות צריך לסוכה?
לפחות 3, עדיף 4 אבל גם סוכה עם 3 דפנות כשרה.

ממה הדפנות אמורות להיות?
קודם כל, הדפנות צריכות להיות חזקות ויציבות שלא יעופו ברוח וכו'.
עדיף דפנות מעץ ככה גם יהיה יותר נוח בסוכה מבחינת רוחות מזג אוויר וכו'.
אם עושים דפנות מבד צריך לקשור טוב שלא יעוף ברוח, אם הדפנות לא יציבות
ורפויות שהרוח מעיפה אותן, הסוכה לא כשרה.

ומה הגובה שלהן?
גובה הדפנות צריך להיות לפחות 80 ס"מ.
אם הרוחב בין הסכך לדפנות הוא יותר מ-3 טפחים (בערך 23 ס"מ), זה לא נחשב דופן והסוכה לא כשרה.
אך אם יש לו 4 דפנות ורק אחת מהן יש רוחב של יותר מ-3 טפחים מהסכך, הסוכה כשרה.
הגובה של הדפנות לכתחילה צריך להיות מהקרקע עד הסכך, אך אם הדפנות עד 23 ס"מ מעל הקרקע, הסוכה כשרה,
יותר מ-23 ס"מ לא כשרה.

ממה צריך להיות הסכך?

הסכך צריך להיות מהצומח (מעצים, עשבים, עלים, שיחים וכו') ושאינו מקבל טומאה.
לכן, ענף בלתי מעובד - איננו מקבל טומאה, אבל ענף שחתכו אותו וחקקו בו כלי קיבול - מקבל טומאה.
כמו כן, קרש רחב ששייפו אותו, כך שניתן להשתמש בו כמגש וכדומה - מקבל טומאה גם כן. (מתוך האתר gmaranet).
הכי טוב סכך מענפי אילנות או קנים ולא יקשור אותם יחד.

כמה סכך צריך לשים?
צריך להניח סכך עד שהסוכה תהיה "צלתה מרובה מחמתה" כלומר שיש יותר צל בסוכה מאור של השמש.
אם יש יותר צל מאור שמש, פסולה. ואסור שיהיה רווח של אוויר בסכך של יותר מ-3 טפחים (כ-23 ס"מ).
צריך לשים הרבה סכך אבל לא יותר מדי שלא יכסה לגמרי, אלא מספיק כדי שיראו את הכוכבים,
בדיעבד אם לא רואים את הכוכבים אם הסכך עבה גם כשרה אבל אם יש יותר מדי סכך כך
שאם יורד גשם הגשם לא חודר את הסכך הסוכה פסולה.
אם נזכר ביום טוב ששם את הסכך קודם לדפנות, יש אומרים שיאכל אצל שכן שלו או חבר שלו
שבנה סוכה כשרה, ויש מתירים שיכול לאכול בסוכה אבל לא יברך על "לישב סוכה".

מה להכין קודם את הדפנות את הסכך?
יש קודם כל להכין את הדפנות ואחרי זה להניח את הסכך.
אם עשה ההפך, יש מתירים ויש אוסרים, אם עשה כן יכול בחול המועד או בערב החג
(לא ביום טוב) להרים את הסכך וכביכול לשים אותו מחדש ואז יצא שהוא שם את הסכך לאחר הדפנות.

מי צריך לשים את הסכך? (ומי מצווה בבניית סוכה)
נשים פטורות ממצוות סוכה בגלל שזו מצווה שהזמן גרמן ונשים פטורות מהן,
אישה גם לא חייבת לישב בסוכה. קטנים גם פטורים ממצוות סוכה.
כל גבר מעל גיל 13 מחוייב בבניית סוכה, לכן לכתחילה צריך שגבר בן 13 ומעלה
יניח את הסכך ולא קטן ולא אישה ולא גוי. אבל מותר להם להכין את דפנות הסוכה ולקשט אותה.

מתי הסכך פסול?
סכך שריחו רע או שעליו נושרים או שמתייבש מהר הוא פסול.
אסור להשתמש בשברי רהיטים מעץ, כלים מעץ, קרשים וכו' לצורך הסכך, מכיוון שמקבלים טומאה.
סכך גזול (לדוגמא ענפים שנלקחו מעץ של אדם אחר ללא רשותו הם גזולים ופסולים לסכך).
אסור לקצוץ ענפים מעצים ששייכים לעיירה, לקק"ל או לגוף אחר או למושב אחר וכו' אלא אם כן הם מסכימים לכך.
אם השתמש בסכך גזול, יכול לקנות את הענפים מהנגזל או לבקש ממנו להשתמש בסכך ואז יוכל לשבת בסוכה כדין וכהלכה.
את הסכך ראוי שלא יהיה דבר המקבל טומאה. ולכן אין להניח סכך על עמודי מתכת של "סוכות לנצח" וכדו' שהם "דבר המקבל טומאה"
ולא יסכך על חוטי נילון וכל כיוצא בזה. אלא יניח קרשים על עמודי המתכת, ועליהם יניח את הסכך, בדיעבד הסוכה כשרה.
אין להניח דבר המקבל טומאה על הסכך בכדי שלא יעוף.

מה עושה מי ששכח לבנות סוכה לפני החג?
לכתחילה צריך לבנות את הסוכה לפני סוכות, עדיף מיד אחרי צאת יום כיפור.
מכיוון שבכל יום בסוכות יש מצווה לישב בסוכה ואם לא בנה עדיין סוכה ביטל מצוות עשה.
אך אם בכל זאת שכח או לא הספיק לבנות את הסוכה עד החג.
יכול לבנות אותה בחול המועד, ביום טוב (ביום הראשון של סוכות) אסור בשום אופן
לבנות או לתקן את הסוכה. אבל בחול המועד מותר.

הלכות חודש תשרי

ימי הסליחות

יש הנוהגים לקום באשמורת הבוקר לומר סליחות ותחנונים , החל מראש חודש אלול עד יום הכיפורים ויש הנוהגים לומר סליחות החל מיום ראשון שלפני ר"ה, ואם חל ר"ה ביום שני או שלישי מתחילים מיום ראשון שבוע שלפניו .
נוהגים לתקוע בשופר בחודש אלולכדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה שנא' "אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" .
ערב ר"ה
בתפילת שחרית אין אומרים תחנון . אולם בסליחות אומרים וידוי ונפילת אפים.
נוהגים לעשות התרת נדרים , ויש הנוהגים לעשות כן גם בערב יום הכיפורים.
יש נוהגים לילך לבית הקברות להשתטח על קברי צדיקים , ולא יהיה עיקר בקשתו מן המתים , אלא יבקש שה' ירחם עליו בזכות הצדיקים השוכנים פה .
נוהגים לטבול במקווה , ולכתחילה יטבול לאחר חצות היום, ולפחות לאחר שעה חמישית .
יכין פרי חדש לצורך ברכת שהחיינו בליל ב' של ר"ה .
יכין נרות גם לצורך ההדלקה מחר ליל ב' דר"ה.
בברכת הנרות טוב שהבעל יזכירה נוסח הברכה שתברך ... להדליק נר של יום טוב . יש נשים שנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת נרות ויש שאינן נוהגות .
תפילת מנחה של יום חול , ולאחריה נוהגים לומר הפיוט "אחות קטנה – תכלה שנה וקללותיה , תחל שנה וברכותיה".

ליל א' דראש השנה

לאחר התפילה מאחלים איש לרעהו "לשנה טובה תכתב ותחתם" וכו'
אישה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות , לא תענה אמן על ברכת שהחיינו של המקדש .
נוהגים לטבול פרוסת המוציא (גם) בדבש .
לאחר נטילת ידיים וברכת המוציא נוהגים לאכול מיני פירות וירקות לסימן טוב ,
תמר : יברך בורא פרי העץ על התמר ויכווין לפטור שאר פירות העץ , לאחר הטעימה אומר יה"ר שייתמו שונאינו .
רימון : אומר: יה"ר שירבו זכויותינו כרימון .
תפוח : יטבול תפוח בדבש ויאמר : יה"ר שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
רוביא : מברך בורא פרי האדמה ויכווין לפטור את פירות האדמה , ולאחר הטעימה אומר : יה"ר שירבו זכויותינו (ותלבבנו).
כרתי : יה"ר שיכרתו שונאינו.
סילקא : יה"ר שיסתלקו שונאינו.
קרא : יה"ר שיקרע רוע גזר דינינו , ויקראו לפניך זכויותינו .
דגים : יה"ר שנפרה ונרבה כדגים .
ראש : אוכלים ראש כבש , ואם אין לו אוכל ראש בקר או עוף או דג ואומר : יה"ר שנהיה לראש ולא לזנב .
יש נוהגים שאין אוכלים דברים חמוצים ומרים, וכן אין אוכלים אגוזים בר"ה .
יש נוהגים שאין אוכלים ענבים (שחורים) בר"ה .
בברכת המזון יזכור לומר יעלה ויבא , והרחמן הוא יחדש עלינו שנה טובה .
תקיעת שופר
התוקע צריך לכוון להוציא את ציבור השומעים ידי חובתם, וכן קהל השומעים יכוונו לצאת ידי חובה.
אסור לדבר מתחילת ברכות התקיעה עד אחר סיום התקיעות שבסוף התפילה.
קידוש של יום ר"ה "וידבר משה" וגו' ויש המוסיפים "תקעו בחודש" וגו' וברכת בורא פרי הגפן.
תשליך: אחר מנחה הולכים לים, נהר, באר, בור מים, מקור מים, לאמירת סדר התשליך.
טוב להדר ללכת למקור מים שיש בו דגים. נהוג לנער שולי הבגדים אחר אמירת התשליך.
נוהגים לא לישון ביום ר"ה. ואם עייף ומוכרח לישון מותר לישון אחר חצות היום.
אסור להכין ביום הראשון של ר"ה שום דבר לצורך הלילה, ואסור להדיח כלים לצורך הלילה , ואפילו בבין השמשות עד צאת הכוכבים.

ליל ב' דראש השנה
יש להקפיד להדליק את הנרות בזמן שוודאי לילה , שאסור להדליק קודם צאת הכוכבים .
נשים הנוהגות לברך שהחיינו בהדלקת נרות של יום טוב יברכו ברכת שהחיינו , ובשעת הדלקת נרות ילבשו בגד חדש , ובאין לה בגד חדש תניח לפניה פרי חדש על השולחן ותדליק . אמנם גם באין לה בגד חדש או פרי חדש תברך שהחיינו .
את הגפרור או הנר שבו מדליקה את הנרות תדליק רק מאש שכבר דולקת מאתמול ואחר כך תניח את הגפרור הבוער בזהירות ובמתינות כדי שיכבה מאיליו .
קודם הקידוש יניח פרי חדש על השולחן לברכת שהחיינו אמנם גם באין לו פרי חדש יברך ברכת שהחיינו .
נשים שבירכו שהחיינו בשעת הדלקת נרות לא תענינה אמן אחר ברכת שהחיינו שמברך המקדש .
אחרי הקידוש יש לאכול את הפרי החדש שעליו בירכו שהחיינו בשעת הקידוש . ויש הנוהגים גם היום לאכול פירות וירקות סימני ליל א' דראש השנה .
מוצאי ראש השנה
הבדלה במוצאי ר"ה , ברכת בורא פרי הגפן וברכת המבדיל. אין מברכיםלא על בשמים ולא על האש במוצאי יו"ט .
עשרת ימי תשובה
עשרת ימי תשובה שמם מורה עליהם , שהם מיוחדים לתשובה . וכל אדם מחויב לשוב אז בתשובה שלמה לפני השי"ת קודם בא היום הגדול והנורא יום הכיפורים . שנאמר "לפני ה' תטהרו" ונאמר "דרשו ה' בהימצאו" ואמרו רבותינו ז"ל אלו עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ , לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים .
בתפילת י"ח בברכת אבות מוסיף זכרינו לחיים שכח לומר זכרינו ונזכר לפני שהזכיר את השם בחתימת הברכה חוזר לזכרינו וממשיך מלך עוזר , נזכר כשהזכיר השם חותם מגן אברהם ואסור לחזור.
בברכת גבורות מוסיף מי כמוך. שכח לומר מי כמוך ונזכר לפני שהזכיר השם,בחתימת הברכה, חוזר למי כמוך וממשיך ונאמן, נזכר שהזכיר השם חותם : מחיה מתים ואסור לחזור.
חותמים המלך הקדוש במקום הא-ל הקדוש , שכח ואמר הא-ל הקדוש ונזכר תוך כדי דיבור(היינו פחות משהיית זמן אמירת שלוש תיבות מאמירת הא-ל הקדוש) אומר מיד :המלך הקדוש.
נזכר אחר כדי דיבור או אחרי שאמר תיבה אחת מהברכה שלאחריה אפי' תוךכדי דיבור, חוזר לתחילת תפילת י"ח .
ספק חתם המלך הקדוש חוזר לתחילת תפילת י"ח.
חותמים המלך המשפט במקום מלך אוהב צדקה ומשפט. שכח לומר ונזכר תוך כדי דבור קודם שהתחיל למלשינים אומר מיד המלך המשפט. נזכר לאחר כדי דיבור או שהתחיל ולמלשינים אינו חוזר.
בהודאה מוסיף וכתוב.
בשים שלום מוסיף בספר .
שכח "וכתוב" ו"בספר" נזכר לפני שהזכיר השם בחתימת הברכה, חוזר ל"וכתוב" או "בספר" . נזכר כשהזכיר השם מסיים הברכה ואינו חוזר

ג.בכל הקדישים בעשי"ת אומרים לעילא (ו)לעילא מכל ברכתא. עושה השלוםבמרומיו.

תענית צום גדליה ג' תשרי

קבעו חז"ל לצום ביום זה על הריגת גדליה בן אחיקם שמינוהו לאחר חורבן בית המקדש הראשון לראש לכל הפליטה שנשארה, ונכבה גחלת ישראל הנשארה ,כי ע"י שנהרג גלו כולם ונהרגו מהם אלפים.
מעלות השחר (5:08 – שעון קיץ לאופק ב"ב ת"א) לא ירחץ פיו כלל במקום צער יש להתיר פיו במים, באופן שיזהר ביותר לכוף ראשו ופיו למטה כדי שהמים לא יבואו לגרונו.
הרוצה לאכול או לשתות בקומו משנתו לפני עלות השחר, צריך להתנות שאינו מקבל עליו תענית עד עלות השחר.
שכחשהוא תענית צבור ונזכר כשאוכל יפסיק מיד וישלים שאר היום בתענית.אכל כזית יאמר בעננו "ביום צום התענית הזה" ולא צום תעניתנו.
מנהג כפרות
מנהג לפני יום כיפור לעשות כפרה לכל נפש אנשים נשים וטף.
נוהגים לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת לנקבה (ויכולים כמה אנשים לעשות בבת אחת כפרה על תרנגול אחד כשאין ידם משגת.)
מעוברת לוקחת ב' עופות תרנגול ותרנגולת, ולפי האר"י ז"ל לוקחת שלושה עופות , שתי תרנגולות לעצמה שמא העובר נקבה, ותרנגול אחד שמא העובר זכר.
אינו יכול לעשות כפרות על עוףיקח דג חי לכפרה, אינו יכול לעשות על דג יקח מעות ויאמר זה הכסף ילך לצדקה וכו'.
יש הנוהגים לכתחילה לעשות כפרות על כסף ואומרים זה הכסף ילך לצדקה וכו'.
שבת וילך " שבת שובה"
שבת זו נקראת שבת שובה ע"ש הפטרת השבוע המתחילה "שובה ישראל.."
א .בתפילת ערבית בברכת מעין שבע יאמר ,במגן אבות המלך הקדוש שאין כמוהו.

ב. במוצאי שבת יש הנוהגים שאין אומרים ויהי נועם ,ואתה קדוש.

ערב יום הכיפורים טי תשרי

א.ראוי להרבות בצדקה .

ב. בתפילת שחרית אין אומרים מזמור לתודה. אין אומרים תחנון. ואין אומרים אבינו מלכינו. וכן אין אומרים למנצח יענך . ובעדות המזרח נוהגים לומר מזמור לתודה ואבינו מלכינו.

ג. לא עשה התרת נדרים בערב ר"ה, יעשה בערב יום הכיפורים. ויש נוהגים לעשות התרת נדרים הן בערב ר"ה והן בערב יוה"כ.

ד. מנהג קדמונים לטהר עצמו ,ולטבול במקווה שיהיה טהור.

ה. מתפללים מנחה בעוד היום גדול לפני סעודה מפסקת, ומתוודים בסיום תפילת י"ח , ווידוי "על חטא" כמו ביום כיפור.

ו.בעת הווידוי(בערב יום כיפור,וביום כיפור) ישחה מעט, ויאמרו מעומד, ולא יסמוך על עמוד או כותל באופן שיוכל ליפול אם יינטל הדבר ההוא.

ז. באמירת "אשמנו" ובאמירת "על חטא" יכה כל פעם באגרוף על הלב, כלומר אתה הלב גרמת שאחטא.

ח. סעודה המפסקת צריך להפסיק אכילתו ושתייתו מבעוד יום, שמצווה מהתורה להוסיף מחול על הקודש.

ט. הרוצה לשתות או לאכול אחר ברכת המזון קודם שנכנס הצום נכון שיתנה לפני ברכת המזון שעדיין אינו מקבל עליו התענית.

י. אחרי האכילה יש לרחוץ פיו ולנקות חורי שיניו לפני התענית שלא יישארו שום פרורי אכילה.

יא. פורסים מפות על השולחנות לכבוד יום הכיפורים ,כמו בשבת.

יב. יש הנוהגים שכל איש נשוי (אף שיש לו אב ואם) מדליק עבורו נר הדולק כל יום הכיפורים, וקוראים אותו נר חיים.

יג. מנהג הוא למי שאין לו הורים להדליק נר לעילוי נשמת אביו או אמו וקוראים אותו נר נשמה.

יד. האישה בהדלקת נרות מקבלת עליה קדושת יום הכיפורים ומיד שתדליק אסורה במלאכה , באכילה, שתייה ,רחיצה ,סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. ולכן תחלוץ נעליה לפני ההדלקה.

טו. מברכת על הנרות "להדליק נר של יום הכיפורים", ויש הנוהגות לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות.

טז.יש הנוהגים לברך הבנים והבנות לפני הליכתו לבית הכנסת (ומעתירין בברכה זו שיחתמו לחיים טובים ושיהיה לבם נכון ביראת השי"ת כל הימים.

יז. יש הנוהגים ללבוש קיטל (בגד לבן) לתפילות יום הכיפורים , ויש הנוהגים ללבוש כל בגדיהם לבנים .

יח. מתעטפים בטלית גם בליל יום הכיפורים. ויזהר לברך על הטלית לפני שקיעת החמה.

יט. כל אדם יתן אל ליבו לפייס לכל מי שפשע כנגדו וציערו אפילו בדיבור בעלמא.

יום הכיפורים

אסור לרחוץ בין בחמים בין בצונן ואפי' להושיט אצבעו במים אסור.
נתלכלך בטיט ובצואה מותר לרחוץ מקום הלכלוך.
כל אלו שהתחייבו בנטילת ידיים נוטלים עד סוף קשרי האצבעות, מלבד חולה הצריך לאכול או כהן העולה לדוכן ,שנוטלים עד הפרק כשאר ימות השנה.
אסור לנעול נעל של עור ואפי' שרק מחופה מלמעלה בעור אסור.
תפילת נעילה
בתפילת נעילה חתימת גזר הדין שנכתב בראש השנה על בני האדם לטובה או לרעה ח"ו. עליו ועל נפשות בניו ובנותיו. לכן ישכיל ויבין רוממותה של שעה זו, כי שעה זו עת רצון גדול לישראל, ויתאמץ בכוונת תפילת נעילה,וישים אל ליבו לשוב אל ה' בתשובה שלימה, כי תכלית כל העשרת ימי תשובההוא יום הכיפורים ותכלית יום הכיפורים הוא תפילת נעילה, שהכל הולך אחר החיתום, ואם לא עכשיו אימתי.
בתפילת י"ח בזכרנו אומר וחתמנו במקום וכתבנו. בהודאה אומר וחתום במקום וכתוב . בספר חיים אומר נזכר ונחתם במקום נזכר ונכתב.
במוצאי יום הכיפורים בתפילת עמידה של ערבית יזהר שלא יטעה לומר המלך הקדוש, המלך המשפט, זכרנו, מי כמוך, וכתוב, בספר.
הבדלה במוצאי יום הכפוריםיין: בורא פרי הגפן. נר: בורא מאורי האש. הבדלה: ברכת המבדיל.
הנר שמברכים עליו במוצאי יום הכיפורים צריך להיות נר ששבת. היינו נר שהדליקו מערב יום הכיפורים ודלק כל יום הכיפוריםושבת מאיסור(להורות שיום זה היה קדוש משאר ימים טובים, ונאסר להבעיר בו אש,ועתה הותר.) או נר אחר שהודלק מנר ששבת ומחברים לזה עוד נר כדי לברך על האור "בורא מאורי האש".
אין לו נר שבת או נר שהודלק מנר ששבת, לא יברך "בורא מאורי האש"
בהבדלה במוצאי יוה"כ אין מברכים על הבשמים.

בין יום הכיפורים לסוכות

ימים אלו שבין יוה"כ לסוכות אין אומרים בהם תחנון.
ישתדל לקנות ד' מינים :לולב, שלושה הדסים, שתי ערבות, אתרוג, שיהיו מהודרים על הצד הטוב ביותר. ולהיזהר מן הגזול ,שפסול.
יש להקפיד לבנות סוכה תחת כיפת השמים ולא תחת גזוזטרה או מרפסת או אילן.
צריך שהסכך יהיה תלוש מהקרקע שאם אין עושה כן, פסולה ולהיזהר מסכך הגזול.
יש להניח הסכך לאחר שהעמיד את הדפנות.
יום שישי ערב שבת
האזינו
יש להיזהר שלא לבנות את הסוכה לאחר זמן מנחה קטנה, מחמת איסור מלאכה בערב שבת.
ערב חג הסוכות
לא יאכל פת בערב חג הסוכות לכתחילה מחצות היום ואילך, ובדיעבד משעה עשירית. כדי שיאכל בלילה בסוכה
לתאבון.
אין לעשות מלאכה בערב חג הסוכות מזמן מנחה קטנה- ובעל נפש יחמיר מזמן מנחה גדולה מלבד מה שצריך
לכבוד יום טוב.
לכתחילה יניחו נרות להדלקה בסוכה, אך אם יש חשש שריפהח"ו בסוכהאו שתכבם הרוחיניחם להדלקה
בבית במקום שיאירו משם לתוך הסוכה. כשהסוכה רחוקה מהבית יניחם בחדר שמכינים שם את צרכי הסעודה.
ברכת הנרות ,"להדליק נר של יום טוב" ונשים הנוהגות לברך שהחיינו ביום טוב בשעת הדלקת הנרות תברכנה
גם ברכת שהחיינו.
סדר הקידוש : ברכת "בורא פרי הגפן", ברכת "אשר בחר".. ברכת "לישב בסוכה". "שהחיינו".
אישה שברכה שהחיינו בהדלקת נרות לא תענה אמן על ברכת שהחיינו בקידוש.
מצוות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג סוכות בסוכה, ולכתחילה יאכל פת יותר מכביצה,
ובדיעבד כזית ולכתחילה יאכל תוך כדי אכילת פרס (2 דקו או 4 דקות)
בישיבתו בסוכה יכוון לצאת ידי חובת המצווה ,וראוי שיכוון בישיבתה, שצוונו הקב"ה לישב בסוכה זכר
ליציאת מצרים, וגם זכר לענני כבוד שהקיפו אז עלינו להגן מן השרב ומן השמש.
יכוון באכילה זו לקים מצוות עשה מן התורה.
בברכת המזון ביום טוב יזכיר"יעלה ויבוא...ביום חג הסוכות הזה" "הרחמן הוא ינחילנו יום שכולו טוב",
"הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד..."
בקידוש ביום חג הסוכות מוסיף ומברך ליישב בסוכה.
במוצאי יום טוב מבדילים בסוכהככול מוצאי יום טוב . ברכת הגפן וברכת הבדלה, ואין מברכים על הבשמים ועל הנר.
דיני ישיבת סוכה
כיצד מצוות ישיבה בסוכה? אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה את ביתו ארעי וסוכתו קבע,
אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שנת עראי.
אסור לעשות שוםתשמיש בזוי בסוכה (וכן לא ישטוף וידיח כליו שם.)
בשאר ימי החג חוץ מלילה ראשון, אינו חייב לאכול בסוכה, אלא אם רצה לאכול פת יותר מכביצה, צריך לאכול בסוכה ויברך "ליישב בסוכה"
פרות וירקות אפילו קבע סעודתו עליהם , פטור מהסוכה , בשר ודגים שקובע עליהם סעודתו, נכון להחמיר שלא לאוכלם חוץ לסוכה.
האוכל עוגות יותר משיעור כביצה, חייב לאכול בסוכה, והמנהג לברך "ליישב בסוכה" ויראה שלא לצאת מיד אחר אכילתו רק לשבת שם זמן מה , ויכווין בשעת ברכתו לישב בסוכה על האכילה והישיבה שאחר כך .
האוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן , כגון אטריות חייב בסוכה ויברך לישב בסוכה ואם אינו קובע סעודה עליו , כל שאוכל יותר מכביצה חייב בסוכה אבל לא יברך לישב בסוכה פחות מכך פטור מהסוכה .
מים, קפה, תה, מיץ אינם צריכים סוכה והמחמיר על עצמו ואינו אוכל פירות ואפילו מים אינו שותה חוץ לסוכה הרי זה משובח ותבא עליו ברכה .
נטילת לולב
מצווה ליטול בכל יום ד' מינים, ולברך עליהם. נשים אינן מחויבות בזה אלא שיש נוהגים שאף הן נוטלות ומברכות.
כיצד נטילת לולב: נוטל את הלולב עם ההדסים והערבות האגודים בו ושדרת הלולב כנגד פניו בימינו, ואת האתרוג בשמאלו , כשעוקצו למעלה ופטמתו למטה , שלא כדרך גדילתו ומברך מעומד על נטילת לולב . וביום הראשון מברך גם שהחיינו . ולאחר שבירך הופך האתרוג שפטמתו תהיה כלפי מעלה ומקרבו אל הלולב , ומנענע לארבע רוחות מעלה ומטה .
יש הנוהגים שנוטלים את איגוד הלולב בימינו ללא האתרוג ומברך . ולאחר שבירך הברכות (בעוד הלולב בידו) נוטל האתרוג בידו השמאלית , וייתן אל ליבו שלא יהיה האתרוג הפוך , אלא עוקצו יהיה למטה.
בחול המועד מתפללים שחרית כמו בכל יום ומזכירים יעלה ויבא בתפילת י"ח , ואחר חזרת הש"ץ נוטלים ד' מינים ומברכים עליהם ואח"כ מברכים וגומרים את ההלל ומנענעים בהלל , ומוציאים ס"ת ואומרים הושענות ומקיפים התיבה והס"ת פעם אחת בכל יום וקוראים בתורה ארבע קרואים ומתפללים מוסף .
שבת קודש חוה"מ סוכות
ארבעת המינים מוקצים בשבת.
במוצאי שבת מבדילים כבכל שבת , בסוכה .
הושענה רבה
יש נוהגים להיות נעורים כל ליל "הושענה רבה" ללמוד תורה , לפי שבחג נידונים על המים , שכל חיי האדם תלויים במים , והיום הוא היום האחרון של החג והכל הולך אחר החיתום .
מנהג נביאים שכל אחד יטול ביום זה ערבה מיוחדת מלבד הערבה שבלולב והמנהג לקחת חמשה בדי ערבות ואוגדים אותם בעלי לולב .
אין לוקחים אותה עם הלולב ביחד אלא לאחר גמר ההושענות מנענעים עמה וחובטים אותה בקרקע חמש פעמים .
לאחר החבטה לא יזרקנה על הקרקע משום ביזוי מצווה.
לפנות ערב נפרדים מהסוכה , ומתפללים שנזכה לישב בסוכת עורו של לוויתן .
יש נוהגים להדליק נר ערב שמיני עצרת ושמחת תורה לעילוי הנשמות שיזכיר מחר בשעת הזכרת הנשמות
שמיני עצרת ושמחת תורה
ברכת הנרות "להדליק נר של יום טוב" ונשים הנוהגות לברך שהחיינו ביום טוב בשעת הדלקת הנרות תברכנה גם שהחיינו .
אם טעה ואמר בתפילת י"ח את יום חג הסוכות הזה בין בליל שמחת תורה בין ביומו לא יצא .
סדר הקידוש : ברכת בורא פרי הגפן ברכת אשר בחר בנו מכל עם וכו' ושהחיינו ויזכור לא לברך לישב בסוכה .
שחרית שמחת תורה מתפללים תפילה של יו"ט , וגומרים את ההלל בברכה .
עניין גדול ביום זה לשמוח שמחה גדולה ואמתית בשמחת התורה.
הבדלה כבכל מוצאי יו"ט ברכת הגפן וברכת הבדלה ואין מברכים על הבשמים והנר.

מנהג הכפרות – בערב יום הכיפורים נוהגים לעשות כפרות. אם בלתי אפשרי לעשות זאת בערב יום הכיפורים, יכולים לעשות זאת בימים שלפני כן, החל מראש השנה. לגבר נוהגים לקחת תרנגול, ולאישה –תרנגולת. יש האומרים, שכדאי לקחת תרנגולים לבנים, הרומזים על הלבנת החטאים כמו שמובא בנביא: "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א), אך אין זה מעכב.

המנהג הינו קדמון, ומקורו זיכרון לשעיר לעזאזל, שהכהן הגדול התוודה עליו את כל עוונותיהם של בני ישראל, והשעיר נשא אותם לארץ גזרה.

חלק מגדולי חכמי ישראל, כמו הרמב"ן ,הרשב"א, הבית יוסף וכו', שהתנגדו למנהג הכפרות, וכתבו שיש למנוע את המנהג, אך גדולים אחרים, ביניהם הרמ"ה והאר"י הקדוש כן קיימו את המנהג.

רבים מישראל החוששים לצער בעלי חיים, שיכול להיגרם תוך כדי העומס בכפרות, והרבה מכשולים בדרך, ובמקום להשתמש בבעל חיים, ממירים זאת לכסף. כלומר, מעריכים כמה היה עולה לנו תרנגול לכפרות, ובשווי הכספי עושים את הכפרות.

כיצד עושים כפרות?יש להחזיק את התרנגול או את כסף ה'כפרות' ביד ימין ולומר:

בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו | מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:

במילים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי" מסובבים את התרנגול או הכסף מעל הראש שלוש פעמים.

זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה], וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם:

אומרים את כל התפילה שלוש פעמים.

מתוך אתר אחינו

1. בליל ראש השנה-ליל יום הדין, שהוא גם היום הראשון בשנה החדשה, אנו נוהגים לאכול בו מאכלים שונים, אשר מסמלים בשמם או בטעמם דברים טובים, שכל אחד מאיתנו רוצה לקבל בשנה הקרובה, ביחד עם הרצון לזכות בדין ולהנות משנה טובה ומתוקה!
2. המקור לאכילת חלק מהסימנים מופיע עוד בגמרא (הוריות י"ב) על כך שלסימן יש משמעות, שם מופיעים הסימנים, קרא (דלעת), רוביא (שעועית), כרתי (לוף), סילקא (סלק) ותמר.
3. בהמשך מביאים הגאונים ואחריהם הפוסקים, עוד סימנים נוספים, תפוח בדבש, ראש של דג או של כבש, רימון וגזר, בקהילות שונות הוסיפו את הסימנים כמו ריאה ועוד.
4. זמן אכילת הסימנים הוא, לאחר הקידוש נוטלים ידים, ומברכים על החלות ברכת המוציא ואוכלים, (רבים נהגו לטבול את החלה בדבש, בכל הימים שמראש השנה ועד לאחר סוכות) בשלב זה אנו ניגשים לאכול את הסימנים.
5. סדר אכילת הסימנים הראשונים, הוא לפי דיני קדימה בברכות, ולאחריהם כפי הרצון. בתחילה מברכים על המאכל, כולל ברכת "שהחיינו" כשצריך, אוכלים מעט, ואז אומרים את ה-"יהי רצון" המתאים לאותו מאכל, וכשלא צריך לברך, יאמר לפני האכילה. נדגיש שגם אלו שלא יכולים לאכול את הסימנים, יכולים להביט בהם ולבקש את ה-"יהי רצון". ישנם האמרים את ה-"יהי רצון" בשם ומלכות(יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו) ויש כאלו שאומרים ללא הזכרת השם (יהי רצון מלפני אבינו שבשמים).
6. המאכלים והבקשות עם אכילתם:
ברכת בורא פרי העץ על תפוח בדבש ולאחר טעימה אומר- יהי רצון… שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.
על התמר- יהי רצון… שיתמו שונאינו ואויבנו.
על הרימון- יהי רצון… שירבו זכויותינו כרימון.
על רוביא (סוג שעועית)- יהי רצון… שירבו זכויותינו.
על סילקא (סלק)- יהי רצון… שיסתלקו אויבנו ושונאינו וכל מבקשי רעתינו.
על כרתי (לוף)- יהי רצון… שיכרתו שונאינו.
על דגים- שנפרה ונרבה כדגים.
על ראש דג או כבש- שנהיה לראש ולא לזנב.
7. צריך להזהר, שלא נאכל מאכלים נגועים בתולעים, או בחרקים למיניהם, ולכן כדאי מאד לבדוק את המאכלים שמצוי בהם הנ"ל וכן לקנות בכשרויות מהודרות.
8. ישנם מאכלים שונים שנהגו לא לאכלם: אגוזים- שמרבים ליחה המפריעה לתפילה וגם שהם בגימטריה חטא, וכן מאכלים חריפים או חמוצים במיוחד, וכן פרי שעדין לא בשל לגמרי.
9. ברבות השנים, הומצאו סימנים רבים ויצירתיים שלא מוזכרים כלל, אך ניתן לבקש עליהם את ה"יהי רצון" ללא הזכרת השם, כגון על סרדינים – שיסורו מאיתנו הדינים, שקדים- שנזכה לשקוד על התורה, קולה- שתשמע קול תפילותינו, טחינה- שתשמע תחינתינו, ועוד כיד הדמיון.
10. ביום זה במיוחד! מומלץ מאד להזהר שלא לכעוס או להקפיד אחד על השני או על הילדים, כדי שיהיה לנו לסימן טוב לשנה החדשה! (למרות שבכל השנה חובה עלינו להמנע מכך ורבות כתבו לנו חכמינו בגנות הכעס).
בברכת שנה טובה ומתוקה! ותחל שנה וברכותיה!

מתוך אתר אחינו

• ראש השנה הוא החג היחיד בשנה שנמשך יומיים ברצף, במהלכם אסור לעשות מלאכה, לנסוע ברכב או להדליק אש.
עם זאת, בראש השנה מותר להעביר אש מנר לנר או לכיריים, מותר לבשל לצורך 'אוכל נפש', וכל הלכותיו הם הלכות יום טוב, כפי שתמצאו במדריך הזה.
• ראש השנה הוא 'יום ההכתרה' כביכול של בורא העולם. הקדוש ברוך הוא מולך על העולם כולו, וביום בו הוא ברא את העולם לפני 5,778 שנים, אנחנו נריע לו ונצהיר שוב ושוב שאנחנו מקבלים אותו כמלך עלינו ועל העולם כולו.
• חכמנו זכרונם לברכה אומרים ש'מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה'. ביום הזה נקבע כמה כסף יהיה לנו בשנה הקרובה, אם נהיה רעבים או שבעים, בריאים או חולים חלילה, מי יחיה ומי ימות, למי תהיה שנה מהנה ומעצימה ומי יתמודד חלילה עם דכאונות וקשיים רבים. לכן כדאי להקדים ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיעניק לנו שנה טובה ומתוקה, שבה לא יחסר לנו כלום ותמיד נהיה שמחים ומאושרים לעבודתו יתברך.
• חשוב להתפלל גם על חברים, קרובים ועל כל עם ישראל. חכמנו זיכרונם לברכה מציינים שזו גם סגולה נפלאה שהתפילות שלנו על עצמנו יתקבלו לרצון: "המתפלל על חבירו, והוא צריך לאותו דבר – נענה תחילה".
• המצווה העיקרית שאנחנו צריכים לקיים בראש השנה היא תקיעת שופר. אפשר לתקוע בשופר ואפשר גם לשמוע מישהו אחר תוקע בו. צריך לשמוע לפחות '30 קולות' – שלושה מחזורים של תקיעות: תקיעה שברים תרועה תקיעה (תשר"ת), תקיעה שברים תקיעה (תש"ת) ותקיעה תרועה תקיעה (תר"ת). כל מחזור כזה מונה עשרה קולות.
• יש להקפיד שלא לשוחח בין התקיעות, מהרגע בו שומעים את התוקע מברך על תקיעת שופר, ועד שהתקיעות מסתיימות.
• כמו"כ חשוב להתפלל בראש השנה את כל התפילות: ערבית, שחרית, מוסף ומנחה. עדיף ורצוי להתפלל את כל התפילות במניין בבית הכנסת, ומי שאינו יכול יתפלל בביתו מתוך מחזור התפילה, ויצא לבית הכנסת לפחות לשמוע את קול השופר, או שיבקש שהתוקע יבוא ויתקע לו בשופר בביתו.
• שימו לב: בראש השנה יש נוסח שונה מעט לתפילות, ולכן צריך להקפיד להתפלל מתוך מחזור תפילה המיועד לראש השנה, או מתוך סידור שבו מובאת התפילה של ראש השנה. לא מומלץ להתפלל מסידור רגיל את תפילת השבת או החול כי בכך אי אפשר לצאת ידי חובת תפילה.
• נשים פטורות משמיעת קולו של השופר, אבל מותר להן לתקוע או לשמוע את קול השופר, ויש להן מצווה חשובה אם הן עושות כך.
• חכמנו זיכרונם לברכה לימדו אותנו שבראש השנה יש לעשות 'סימנים' לשנה טובה. לכן אנחנו אוכלים תפוח בדבש ומתברכים בשנה טובה ומתוקה, אוכלים ראש של דג או של כבש ומתברכים שנהיה לראש ולא לזנב, וכמו"כ ישנם סימנים רבים נוספים הנהוגים בקהילות שונות, וכל אחד יעשה כמנהג משפחתו וכפי שלבו חפץ. חשוב לזכור שאלו רק סימנים, ושהחלק הכי חשוב זה התפילה הקצרה שאנו מצרפים אליהם ומבקשים מהקדוש ברוך הוא שיברך אותנו בכל הברכות האמורות.
• אחר הצהרים של היום הראשון של ראש השנה הולכים ליד מעיין או מקווה מים, ואומרים את תפילת 'תשליך' בה אנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא שישליך במצולות ים את כל חטאנו ויעניק לנו שנה של שפע וברכה, כשאנו נקיים מכל חטא ומכל עוון. מי שאין לו אפשרות לגשת למעיין או בור מים, יכול לומר תשליך אפילו בביתו על יד קערה או ספל עם מעט מים.

יום הכיפורים !!

בעמוד זה ניתן לשלוח שאלות לרב בית הספר. או לכתוב תשובות לעמוד החידות.

הלכות שבועות - כל הדינים והמנהגים לחג

חג שבועות הוא בראש ובראשונה מועד ככל המועדים, ולכן מתקיימות בו כל הלכות יום טוב: איסור מלאכה, עריכת קידוש והבדלה, מצוות שמחה והסעודות הכרוכות בה, תפילות וקריאת התורה.

כאשר חל חג השבועות במוצאי שבת, בקידוש יש תוספת שהיא ההבדלה בין השבת למועד. חכמים נתנו בזה סימן: יקנה"ז, ראשי תיבות: יין – ברכת בורא פרי הגפן; קידוש – ברכת הקידוש של יום טוב; נר – ברכה על נר הבדלה כבכל מוצאי שבת (אלא שיש להזהר שלא לכבותו, ולכן יש לברך על נרות שישארו דולקים במשך הסעודה); הבדלה - ברכת "המבדיל"; וזמן – היא ברכת "שהחיינו".

א. בשנה שחל חג השבועות ביום ראשון, אלה הנוהגים לקשט את בית הכנסת בעשבים ופרחים, יעשו זאת בערב שבת. בשבת צמחים ופרחים הם מוקצים, וכן אין מכינים משבת ליו"ט.

ב. יש להכין מע"ש שתי מערכות פמוטים - אחת עבור ליל שבת והשניה עבור ליל יו"ט - כיון שהדבקת נרות אסורה ביו"ט. במקום זאת ניתן להשתמש בנֵרונים. כמו"כ יש להדליק מערב שבת נר נשמה, כדי שממנו אפשר יהיה להעביר אש לנרות של יו"ט.

ג. טוב לאכול סעודה שלישית של שבת מוקדם, כדי לאכול את סעודת ליל יו"ט לתאבון. בסעודה שלישית המתקיימת לאחר זמן מנחה קטנה או פלג המנחה אין לאכול יותר מכביצה לחם.

ד. במוצ"ש שהוא גם ליל יו"ט אסור לעשות כל מלאכה האסורה בשבת, אע"פ שהיא מותרת ביו"ט (כגון, העברת האש לנרות), כל עוד לא הבדילו - היינו: לא אמרו "ותודיענו" בתפילת מעריב, או לא אמרו "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

ה. מי ששכח אמירת "ותודיענו" במקומה - כל עוד לא חתם "ברוך אתה ה'" בברכת "מקדש ישראל והזמנים": יאמר שם "ותודיענו", יחתום את הברכה וימשיך "והשיאנו ה' אלקינו". לאחר "ברוך אתה ה'" - אינו חוזר, אלא סומך על ההבדלה שאומרים בתוך הקידוש. עד אז אסור במלאכה, כנ"ל בסעיף ד.

ו. בשבת אין לעשות הכנות לליל יו"ט, כגון: להוציא אוכל קפוא מהמקרר, שכך אינו ניתן לאכילה בשבת; לערוך שולחן ליו"ט. וכן לא יאמר בפיו: אישן כדי שאהיה ער בליל שבועות (אולם מותר לחשוב כך).

ז. כאמור, הדלקת הנר בליל יו"ט נעשית ע"י העברת אש (מנר הנשמה שהכנו מערב שבת) ולא ע"י שפשוף הגפרור בקופסתו. קודם להדלקת הנר מברכת האשה "להדליק נר של יו"ט", וכן נוהגות לברך שהחיינו.

ח. אשה שלא הדליקה נרות של ליל יו"ט, ונזכרה באמצע הסעודה - כל זמן שלא סיימו את הסעודה, תדליק ותברך רק "להדליק נר של יו"ט". אם נזכרה לאחר הסעודה - תדליק ללא ברכה.

בבית הכנסת ניתן ביטוי משמעותי להיות החג "זמן מתן תורתנו". בקריאת התורה קוראים את פרשת מתן תורה. במהלך התפילה מוסיפים פיוטים העוסקים בשבח התורה ובמניין המצוות. האשכנזים קוראים לפני קריאת התורה את הפיוט "אקדמות" והספרדים מוסיפים "אזהרות" – פיוטים המונים את תרי"ג המצוות.

מגילת רות
כל אחת מחמש המגילות זכתה לחג משלה. ראשונה לכולן, מצוות קריאת מגילת אסתר בפורים. אחריה, מגילת קינות - היא איכה, הנקראת בתשעה באב.

לקריאת מגילת רות בשבועות ניתנו מספר טעמים: המגילה מספרת על ייחוסו של דוד המלך, וחג השבועות הוא יום פטירתו; היא מספרת על גיורה של רות וכניסתה תחת כנפי השכינה, וביום מתן תורה כל עם ישראל קיבלו את התורה ונכנסו תחת כנפי השכינה.

מנהגי החג
מחוץ לסדרי התפילה וקריאת התורה, אין בשבועות שום מצווה המיוחדת לו. בתמורה, זכה חג השבועות ונתעטר בכמה וכמה מנהגים שהתקבלו במשך הדורות, וחלקם הפכו להיות בשר מבשרו של החג הזה, כמו ניתנו עמו מסיני.

תיקון ליל שבועות
מנהג ללמוד בליל החג. מה לומדים? יש נוסח קבוע של תיקון ליל שבועות, שבו קוראים מבחר מכל מרחבי התורה - דוגמאות מכל פרשיות התורה, מכל מסכתות המשנה, תהלים, זוהר ועוד.

אולם לא הכל מקפידים על כך. בישיבות נוהגים ללמוד גמרא, יש הלומדים דברי אגדה וחסידות וכיום גם נפוץ מאוד המנהג לקיים שעורים ולימוד בחבורה של נושאים וסוגיות בעלות ענין. יש הלומדים עד הבוקר, ויש המסתפקים במספר שעות לימוד בערב. הכל כדי להביע את חיבתנו לתורה ולהתכונן לקראת המעמד הנשגב של מתן תורה, בשחרית.

קישוט בירק
נהגו לקשט את בתי הכנסת ובתי המדרש בירק. זכר לירק שצמח על הר סיני בעת מתן תורה. ייתכן שיש בכך גם הד לחגיגת הקציר וראשית הבכורים.

מאכלי חלב
מנהג ידוע ברוב קהילות ישראל לאכול בשבועות מאכלי חלב וגבינה. טעמים רבים ניתנו למנהג זה: יש אומרים שכאשר קיבלו ישראל את התורה לא יכלו לאכול בשר כי נתחדשו להם הלכות כשרות הבשר, שחיטה ומליחה, ומכיוון שלא היו ערוכים לכך, נאלצו לאכול מאכלי חלב. יש מזכירים את הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך", שנדרש על מתיקותה של התורה.

המנהג לאכול מאכלי חלב אינו מבטל את הדין המחייב לשמוח ביום טוב בבשר וביין, ולכן הציעו פתרונות שונים כיצד לשלב בין שתי הדרישות. יש שסועדים אחת משתי סעודות החג חלבית ואחרת בשרית, ויש המחלקים את סעודת היום - תחילתה מאכלי חלב, ולאחר הפסקה וניקוי הפה, אוכלים מאכלי בשר.
השנה, יום השבת הוא ערב חג השבועות. יש לקחת לתשומת לב מספר דברים:

א. בשבועות נוהגים להזכיר נשמות ולהדליק נר זיכרון.

השנה, יש להדליק נר זה לפני כניסת שבת, סמוך להדלקת נרות שבת. צריך להדליק נר של 48 שעות, שימשיך וידלק עד סוף החג. מי שלא הדליק בערב שבת, יקח אש משכנים וכד', במוצ"ש, כדי להדליק ממנו נרות יו"ט, וכדי לברך בקידוש, בורא מאורי האש.

ב. סעודות שבת, שתי הסעודות הראשונות, סעודת הלילה וסעודת הבוקר, הכל כרגיל.

ג. סעודה שלישית בשבת - ערב החג:

זמן מנחה קטנה: 16:40.

רצוי להתפלל מנחה גדולה, ולאכול סעודה שלישית לפני זמן מנחה קטנה. (סי' תקכט, א' ברמ"א. משנ"ב ס"ק, ח').

אולם מי שלא הספיק לאכול מוקדם, יכול לקיים סעודה שלישית גם לאחר זמן זה, ויזהר לא להרבות באכילה, כדי שיוכל לאכול את סעודת החג בשמחה.

ד. מוצאי שבת בשעה 20:13.

אין לעשות הכנות ליום טוב, בשבת. למשל, אסור לשים תבשילים על פלטה של שבת (גם באופן המותר בשבת), לצורך ליל החג.

לכן, כל החימומים יעשו לאחר השעה 20:15. לפני החימום יש לומר: ברוך המבדיל בין קדש לקדש - אח"כ מותר.

ה. מותר להוציא תבשיל מהמקפיא בשבת, כדי שיפשיר, גם אם הוא לצורך סעודת יום טוב, מפני שאין בכך הכנה.

ו. בחג מותר לחמם הכל, הן על גבי אש, כמו כירת גז, הן בתנור, וכמובן על גבי פלטת שבת.

ז. מוצאי שבת, וכניסת יום טוב:

במוצאי שבת מתפללים תפילת ערבית של יו"ט עם ותודיענו, כרגיל, בזמן צאת שבת. (אין צורך להוסיף עוד זמן, כמקובל בערב שבועות, משום "תמימות תהיינה", מפני שצאת שבת ממילא בשעה מאוחרת).

ח. בבית, משעה 20:15 יכולות הנשים להדליק נרות של יום טוב (לאחר אמירת ברוך המבדיל בין קדש לקדש) ומברכות שתי ברכות: להדליק נר של יום טוב, ושהחיינו.

ט. עושים קידוש והבדלה משולבים:

הבדלה על צאת שבת, וקידוש, על כניסת יום טוב.

הנוסח הוא: יקנה"ז: יין, קידוש, נר הבדלה, זמן.

כלומר: מברכים הגפן על כוס יין. אח"כ קידוש ליום טוב, אח"כ בורא מאורי האש על נר (אין להדליק נר הבדלה כרגיל, מפני שאסור לכבותו. אפשר לברך מאורי האש על הנרות שהדליקו הנשים, וכן על נר הנשמה). אח"כ אומרים ברכת "המבדיל", ומסיימים: המבדיל בין קדש לקדש. וחותמים בברכת שהחיינו.

נשים שברכו שהחיינו בהדלקת נרות, אם עושות קידוש לעצמן, לא יברכו שוב.

י. נוהגים להיות ערים בליל שבועות, וללמוד, כל אחד כמנהגו.

לנעורים כל הלילה מצורפת טבלה לדעת אילו ברכות השחר מברכים.

יא. נוהגים לאכול מאכלי חלב, אפשר לאכול מאכל חלבי לאחר הקידוש, ואח"כ להחליף מפה או ניילון, לשטוף את הידיים ואת הפה, ולאכול סעודה בשרית.

יב. נוהגים לקשט את בתי הכנסת בירק זכר לעשבים שהיו סביב הר סיני.

יג. בתפילת שחרית של יו"ט, נוהגים לקרוא מגילת רות.

יש מהאשכנזים המהדרים לקרוא ממגילה כשירה, על קלף, ומברכים שתי ברכות: על מקרא מגילה ושהחיינו.

בדרך כלל, מנהג אשכנזים לקוראה לפני קריאת התורה.

אולם, אם חוששים לעייפות הציבור, ומקדימים וקוראים לפני תפילת ותיקין, אם הקריאה אחרי עלות השחר, אפשר לברך על מגילה כשירה את שתי הברכות.

לפני עלות השחר, גם ממגילה כשרה לא יברכו.

שבת שלום וחג מתן תורה שמח!

חידת מכשירי הקשר המקצועיים

פותרי חידה זו ייכנסו להגרלה יקרת ערך על זוג מכשירי קשר מקצועיים במיוחד, נטענים. ניתן לענות על כמה חידות ולהגריל כמה פרסים. את התשובה ניתן לכתוב גם בעמוד צור קשר באתר.

אתר רב בית הספר רמות

ביחד נהפוך את חגי תשרי לחגיגיים במיחד

כך נכין את ארבעת המינים

הלכות ארבעת המינים

שאלות נפוצות על הסוכה

ההלכות המלאות של חודש תשרי

מנהג הכפרות

אכילת הסימנים בראש השנה

11 דברים שצריך לדעת לפני ראש השנה

ספירה לאחור עד יום כיפור

צור קשר

הלכות חג השבועות

חידות לשבועות

כל זמני החודש - לחצו על הקישור

חג השבועות 2018: מתי נכנס חג השבועות התשע"ח, זמני כניסת ויציאת החג

ערב שבועות תשע"ח

שבועות תשע"ח

חופשת חג השבועות בבתי הספר ובגנים העירוניים, לפי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך:

מנהגי חג השבועות

איך אופים מצות

בדוק את זה היום!

כיתות א' ב' ג'

כיתות ד' ה' ו'

חטיבת רמות

עמוד החידות היומיות

מאמרים סיפורים וסרטונים

שאלות ותשובות על פסח

האם מותר להכשיר מדיח לפסח

מהו עירוב תבשילין ? והאם מוכרחים לעשות אותו ?

האם פסח זה כמו שבת? אסור לנסוע ולהדליק אור ולבשל?